זהו חלק שני בסדרה. לקראית חלק א’ – בוגרי בצלאל, לחצו כאן »
הפעם יככבו ברשימה שש בוגרות מעולות: שלוש משנקר ושלוש מויצו, שדרך אגב הוכנס לאחרונה בשערי האוניברסיטה וכעת שמו ‘בית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה’ (לכל הנוגעים בדבר – כינוי קצר יותר יעזור). ששת הבוגרות מציגות את פרויקטי הגמר במילים שלהן.
החלק השלישי והאחרון בסדרה:
לאחר שבשבוע שעבר הציגו בוגרי בצלאל את הפגמ”רים שלהם, נעבור לאקדמיה הבאה בתור – שנקר. מכיוון שתערוכת הגמר של שנקר ננעלה כבר בתחילת החודש, זו הזדמנות מצוינת עבור מי שהחמיץ לקבל ממנה טעימה קטנה.
—
דוטי גיבסון – ‘ג'ירפה וחתול’
‘ג'ירפה וחתול’ הוא ספר קומיקס המגולל את חייהם המשותפים של ספיר הג'ירפה ועידו החתול. דרך שיחות סתמיות ושטחיות נחשפת בהדרגה מערכת יחסים רעילה ומורכבת, המעמתת את חוסר הביטחון של הזוג אחד כלפי השניה. השנאה העצמית של ספיר מתבטאת באלימות מילולית המופנית כלפי עידו, והאובססיה הרכושנית שלו כלפיה לא מרפה לרגע.
מנחים: בתיה קולטון ונדב שלו
איך אפשר להשיג את הספר של דוטי: כרגע סולד אווט, אדפיס בקרוב עוד ואפרסם באינסטגרם פרטים.
—
איה ניב – ‘How To Stop Hating Men’
“מיזוגיניה היא כמו רעש של מזגן, ברגע ששמת לב אליו את לא יכולה להפסיק לשמוע אותו.”
הספר ‘How To Stop Hating Men’ הוא מקבץ של סיפורים קצרים המציגים סיטואציות מהחיים שלי בהם אני נפגשת עם שוביניזם, הפליה או מיזוגיניה, לאו דווקא באופן מובהק או חד-משמעי. הספר מנסה להעביר לקורא.ת את ההשפעה של הצטברות אירועים אלו בחיי היום-יום שלי ושל נשים אחרות, ואת האופן שיחד הם מעוררים בנשים כעס או תסכול כלפי המין הגברי. הגברים המוצגים בסיפורים הם לאו דווקא אנשים רעים, לרובם אין בכלל את המודעות או ההבנה שהם עושים משהו לא בסדר. מטרת הספר היא להנכיח את האפקטים החברתיים שיש לעובדה שאנחנו חיים בחברה שעד לא מזמן הייתה פטריארכלית לחלוטין ולהעלות את המודעות לתופעות "שוליים" של חוסר שוויון בחברה שלנו.
מנחים: בתיה קולטון ונדב שלו
איך אפשר להשיג את הספר של איה: כרגע כל העותקים של הספר נמכרו אבל מקווה שיהיו עוד בהמשך – אפשר להתעדכן בעמוד האינסטגרם שלי.
—
מרינה יושצ'נקו – ‘פיטינג אין’
“מאז ומתמיד הייתי הילדה הכי גבוהה עם כפות הרגליים הכי גדולות.” – ’פיטינג אין’ הוא נובלה גרפית אוטוביוגרפית בטכניקת דיו ומכחול, המוקדשת לסיפורן האישי של כפות רגליי בטירונות – תקופה בה שום דבר אינו מידתי.
מצד אחד זה לא סיפור שממש רציתי לעסוק בו – זאת הייתה חוויה לא נעימה וטראומתית, למה שאדבר עליה בקומיקס? אבל ככל שחשבתי על זה יותר גיליתי שיש לי המון מה להגיד על כפות רגליים, וחשבתי שזה יהיה מעניין ומצחיק לעשות קומיקס על משהו שאני שונאת. ’פיטינג אין’ הוא הניסיון שלי להסתכל על חוויה לא נעימה שעברתי ולהגיד…"היי, עכשיו כל זה יכול להיות סיפור מצחיק".
מנחים: בתיה קולטון ונדב שלו
איך אפשר להשיג את הספר של מרינה: את הקומיקס ניתן לקנות ממני – מוזמנים לפנות אליי באינסטגרם ונוכל לתאם.
המוסד השלישי ברשימה הוא ויצו, או בשמו החדש בסעא”ח (הנה, עזרתי במציאת קיצור מוצלח) שתערוכת הגמר שלו תנעל ביום ד’ (28.08). מהרו לבקר לפני שתסגר (קמפוס המושבה, הגנים 21, חיפה).
—
מור סולומון – ‘הדבר הגדול הבא’
‘הדבר הגדול הבא’ הוא סיפור בדיוני המבוסס על המציאות ומעביר ביקורת בצורה הומוריסטית על תופעת העדר וטרנדים ברשתות החברתיות.
במרכז הסיפור עומדת ג'וי לוי, משפיענית רשת מתחום הביוטי, שעושה סקירות והמלצות על מוצרי איפור על חשבון זמן העבודה שלה. ריף, הקולגה שלה, תופס אותה בעיצומו של הפקת סרטון במשרד, מתעצבן עליה ומחליט להעלות סרטון חיקוי שלה לרשת. הוא מצייר את הפרצוף של ג'וי על שקית נייר, שם אותה על הראש ומצלם את עצמו ממליץ על הדבר הגדול הבא - שקית על הראש! טרנד השקיות מתפשט במהירות והופך לתופעה שמשתלטת על כל העולם.
מנחה: גיל-לי אלון קוריאל
איך אפשר להשיג את הספר של מור: מי שרוצים לרכוש מוזמנים לפנות אליי באינסטגרם :)
—
תאיר טיאן שלומוביץ' – ‘נו, דברי איתה בשפה שלכן’
סיפור אישי על תחושת זהות ושייכות של מי שנולדה בוייטנאם והיא בעלת מראה שאינו נפוץ בישראל. הפרויקט משרטט את האופן בו החברה הישראלית מתייחסת לזהות "אחרת" ויוצא כנגד הסטריאוטיפים המשויכים לזהות זו.
הקומיקס הודפס בהדפסת ריזו (ריזוגרף), המזכירה בשיטתה את ההדפסים הוייטנאמים המסורתיים והדמות שלי מיוצגת על ידי חותמת שיצרתי. החותמת ממחישה את תחושת התלישות שלי במרחב. החברה מצפה ממני לאשש את ההנחות שלה עלי כבעלת חזות וייאטנמית, אך אני חשה כדמות קבועה שאינה יכולה באמת להתאים לציפיות החברה או להשתנות לפיהן.
מנחה: נועה סגל
איך אפשר להשיג את הספר של תאיר: כרגע יש מספר עותקים בחנות הסטודנטים בויצו או לפנות אליי דרך האינסטגרם/מייל.
—
יעל בר – ‘נולדתי בתקופה הלא נכונה (?)’
בתקופה זו של תנופה טכנולוגית אני מרגישה אבודה ותוהה לא פעם האם באמת היה שמח יותר לפני שנולדתי?
לאורך הספר, יעל (שהיא יכולה להיות אני, אבל גם כל אחת אחרת בישראל) מטיילת בין תקופות שונות בהיסטוריה ושולחת לעצמה מכתבים בהם היא מספרת על חיי היום-יום, על האנשים שהיא פוגשת ועל וחווית שהיא עוברת. הסיפור נע בין ישראל של 2024 לביקוריה בעבר.
מנחה: גיל-לי אלון קוריאל
איך אפשר להשיג את הספר של יעל: כרגע אי-אפשר, אולי בהמשך.