שלום נייבי, אז על מה בעצם הקומיקס החדש ‘Arlequino & Pierrot’?
הסיפור מתרחש בקרקס על רכבת שנעה בחלל. זה קרקס שמורכב מזוגות שמופיעים יחד, והזוג הראשי הם הליצן השמח ארלקינו והליצן העצוב פיירו. הסיפור מתחיל כשפיירו עוזב את הקרקס. ארלקינו צריך למצוא אותו — לא רק כדי לסיים את ההופעה ולהניע שוב את הקרקס, אלא גם כדי להבין מה גרם לו לעזוב. במהלך החיפושים מגלה ארלקינו את הבעיות שהיו במערכת היחסים בניהם, וגם את חלקו בעזיבה של פיירו. זהו סיפור אהבה טראגי המוקף באורות ובנצנצים, תרנגולים רוקדים ותפאורות פנטסטיות.
ומה הרעיון מאחוריו?
הסיפור אולי מסתווה ברקעים הפנטסטיים, בחיות המוזרות והאורות הנוצצים, אבל בסופו של דבר זה סיפור על מערכות יחסים לא בריאות, שמובאות דרך הליצן השמח, הליצן העצוב ושאר הדמויות בקרקס. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של הגוף הפוגע בזוגיות. לא בשביל להצדיק אותו חלילה, אלא כדי להבין מה גורם למישהו לפגוע במי שהוא אוהב, ואיך — לאחר שהבין שפגע — יוכל ללמוד לאהוב בדרך בריאה יותר.
האם הסיפור הזה פוגש אותך באופן אישי?
כן ולא. אני רואה הרבה סיפורים מדהימים על מערכות יחסים לא בריאות, וכולם מנוקדת מבטו של הצד הנפגע. אין ספק שהסיפורים האלה חשובים ובאמת יכולים לעזור לאנשים, אבל חשוב גם להבין את הצד הפוגע. מהמחקר שעשיתי מצאתי שפעמים רבות (אבל לא תמיד, והקומיקס גם נוגע קצת בפעמים שזה לא ככה), הצד הפוגע בכלל לא מודע לפגיעות שהוא גורם, וגם כשכן, מאוד קשה לו לדעת איך להיות אדם טוב יותר ולאהוב בצורה בריאה. נכון שאפשר לעזוב אנשים שפוגעים, ואז או שהם ימשיכו לפגוע בזוגיות הבאה שלהם או שישארו בודדים לנצח, אבל לא לזה אני מכוונת. לקחתי מנסיוני שלי ומניסיונם של אחרים ויצרתי סיפור שמנסה להבין מה גורם למצב כזה מלכתחילה, ואיך אפשר לעזור לצד הפוגע כדי שלא ישוב ויפגע במערכות היחסים הבאות.
ומה הביא אותך להתחיל את הקומיקס?
באתי מתרבות פוסט-סובייטית שבה דמויות הליצנים ארלקינו ופיירו (שמקורם בקומדיה דל'ארטה האיטלקית) הופיעו בהרבה סרטים*. תמיד ציירתי אותם בכל מיני מקומות ורציתי ליצור עליהם סיפור. הנה, סוף-סוף עשיתי את זה :)
*(אני רק לא חושבת שאף אחד ממי שעשה את הסרטים והשירים האלה חשב עליהם כזוג רומנטי, או זוג בכלל. אבל זה מה שאני חשבתי 😅)
מהו תהליך העבודה שלך - קודם כתיבה ואחר-כך ציור, או להפך?
כתיבה קודם! היה לי מאוד חשוב לתת לסיפור את אותה תשומת לב כמו לציור. שזה לא יהיה רק קומיקס יפה, אלא גם קומיקס בעל משמעות. בגלל זה כתבתי אותו הרבה מאוד זמן לפני שהתחלתי לצייר.
ואיך ניגשת לבנות את העולם של הקומיקס?
העולמות שלי מאוד פנטסטיים וחסרי חוקים, אז אולי אני לא בונה עולמות כמו פנטסיה קלאסית 😅 העולמות שלי יותר מבוססים על מטאפורות שתומכות במשמעות הסיפור ובדמויות שלו. כשיש לי את המטאפורות האלה, אני מנסה להבין איך העולם יעבוד איתן. לדוגמה, איך התרחשות הסיפור בחלל משפיעה על הדמויות, איך החברה בתוך הקרקס עובדת וכו'.
כמה זמן עבדת על הספר החדש?
קצת יותר משנה.
ומהי טכניקת עבודה שלך?
אני מציירת דיגיטלית, עושה קצת מחקר כדי לוודא שהסגנון יתאים לנושא ומוסיפה פרטים שייתנו לקומיקס חיים.
במה ממרכיבי הספר את גאה במיוחד?
אולי זה לא מרכיב מסוים, אבל יש סצנה בתחילת פרק 4 עם דמות שלא הופיעה קודם בסיפור, שאני ממש גאה בה (חכו ותראו 🤭). אני חושבת שכל הפן הרגשי של הסיפור מסתכם בסצנה הזאת, למרות שהיא די פשוטה יחסית לשאר הסיפור. אני ממש מחכה לשמוע מה אנשים יחשבו עליה כשהם יקראו אותה.
איך ומתי הספר אמור להיות מופק או מופץ?
הפרק הראשון הודפס כפיילוט לכנסים הארוקון ועולמות. הקומיקס המלא יוצא בינתיים דיגיטלית באינסטגרם ובקרוב גם במקומות אחרים!
תקוות ושאיפות לעתיד הספר?
למרות שהספר יצא דיגיטלית והפרק הראשון הודפס, אני ממש מקווה להדפיס את כל הספר כנובלה גרפית מלאה. יש לו 100 עמודים בסך הכל, וזה חלום שלי לראות אותו בחנויות ולהחזיק אותו ביד :)
(יש גם מקום לספר שני, ואני מקווה להוציא אותו גם מתישהו!)
נייבי בירד היה שם העט של רויטל ברונשטיין שנרצחה ב-01.10.24, בפיגוע ירי בשדרות ירושלים ביפו והיא רק בת 24. יהי זכרה ברוך.