כשעושים קומיקס יחד | 28.04.24
והפעם: אנתולוגית קומיקס חיפאית בשני כרכים, ספר חדש לעינת צרפתי, יום הקומיקס הבינלאומי ועוד.
אחרי שבפעם הקודמת שוחחנו על התואר השני שהוא עושה בלונדון, הפעם דור כהן סיפר לי על הפרויקט השאפנתי בו הוא לוקח חלק בשנתיים האחרונות – עריכת אנתולוגית קומיקס בשני כרכים על העיר חיפה.
חג חירות שמח,
-בן מירס
“בשלב מסוים היה ברור שהפרויקט איבד פרופורציות לגמרי” – דור כהן סיפר לי בחיוך מבודח, מהול בחרדה אמיתית, על הפרויקט המפלצתי שהוא עורך עבור הוצאת ‘ברחש’. לזכותם של הנוגעים בדבר יאמר שבתחילת הדרך לא הופיע אף סימן מחשיד והכל היה נראה שגרתי לחלוטין – עוד אסופת קומיקס רגילה לגמרי. הכל החל, כמו הרבה דברים בסצנת הקומיקס המקומית, בקרן כץ: “קרן הייתה אמורה לאצור תערוכה בעיר בְּרֶמֶן שבגרמניה, אפילו היה סוג של תקציב.” אז הסתבר שברמן היא העיר התאומה של פנינת הנמל הים תיכונית חיפה. “באותה תקופה (2021) הרבה דברים התחילו לתפוס בחיפה”, אמר, “דברים כמו סירה וכל מיני כאלה.” קרן, שרצתה לנצל את המומנטום החיפאי, חשבה לעשות אנתולוגיה קטנה בנושא חיפה והתחילה לשאול אנשים אם הם רוצים להשתתף – “הרבה מאוד אנשים אמרו כן.” סיפר בטון מנבא רעות. בכדי להתמודד עם המשימה, שהחלה להראות סימני נפח מדאיגים, צירפה אליה את רוני נובה כעורכת.
“באותה שנה נפלה התערוכה יחד עם התקציב,” המשיך את הסיפור, “אבל בגלל שכבר היו להן מספיק חומרים, קרן החליטה לנסות לפרסם את האנתולוגיה בכל זאת.” נראה היה שמכאן הצוות המנוסה לא יתקשה, אבל האנתולוגיה “הקטנה” המשיכה להסתבך. “ההנחיה למשתתפים הייתה ליצור קומיקס בשחור-לבן, אבל כנראה שחלק מהאנשים לא קיבלו את המסר או שכחו, כי פתאום החלו להגיע גם קומיקסים בצבע.” קרן החליטה להשאיר אותם: “הפרויקט הזה נהיה כל-כך אמביציוני, שלהוסיף עוד כמה עמודים בצבע לא יעשה שינוי משמעותי בתקציב המופרך ממילא שצריך כדי להפיק אותו.”
כשנה לאחר ש’פרויקט חיפה’ יצא לדרך, קרן פנתה לדור (שבאותה תקופה גר בעיר) וביקשה ממנו להצטרף כעורך גרפי (“למרות שגם לפני שהצטרפתי עקבתי אחרי הפרויקט”). דור הרגיש שאין מספיק אומנים מקומיים באסופה, ביקש לעצור ולצרף יותר ייצוג חיפאי לפרויקט – “שזה לא יהיה רק יוצרים תל-אביבים ומה הם חושבים על העיר.”
באותה שנה איבד הפרויקט כוח משמעותי כשרוני, שליוותה אותו מהתחלה, עזבה. דור נותר לבד: “נשארתי זה שאמור לעשות את העריכה, לדבר עם כל האנשים, להעמיד ולעצב.” אחת ההחלטות המרכזיות שלקח הייתה להקטין את מספר הכרכים: “הגעתי למסקנה שצריך לחלק את הספר רק לשני כרכים: ‘אוויר הרים’' (Mountain Air) ו-’לב ים’ (Heart of the Sea), כדי שהעלות של ההפקה תהיה קצת יותר הגיונית.” היום, אחרי עבודה מאומצת הפרויקט סגור – “לא נכנסים קומיקסים נוספים!” הכריז, ואין ספק שהוקל לו.
במקביל לעבודת העריכה יצרה קרן קשר עם ‘סולראד’ (Solrad), המגזין האינטרנטי של הוצאת ‘פילדמאוס’ (Fieldmouse Press), הוצאה ניו-יורקית עצמאית המנוהלת על-ידי מבקרי קומיקס. הקשר שלה לפילדמאוס החל כשההוצאה פרסמה חומרים של ‘האמדראם’ (Humdrum - חבורת קומיקסאים ישראלית בה חברים בין השאר קרן כץ, עמר הופמן, הילה נעם ודן אלון. – ב.מ.). קרן הציעה להם לפרסם את האנתולוגיה החיפאית. “שלחנו להם את הסיפורים לפני שנה. לא שאלנו כלום ובלי להתריע הם החלו לפרסם אותם בזמן המלחמה” סיפר, “הינו מופתעים שזה התחיל דווקא בזמן הזה.” עד היום ממשיך סולראד לפרסם קומיקסים מתוך האנתולוגיה.
‘Third City - Stories From Haifa’, הוא שמה של האנתולוגיה. משתתפים בה מעל 70 יוצרות ויוצרים ויהיו בה כ-480 עמודים. “האם נתתם הנחיות לתוכן?” שאלתי כשדור סיים את הסיפור – “מעבר לזה שאנשים היו צריכים לעשות קומיקס על חיפה, הכל היה פתוח. מה שנתנו לנו לקחנו. רצינו להראות מה יש בארץ, מה אנשים חושבים. ידני, דיגיטלי, הכל הלך. האנתולוגיה נותנת מקום לכל סוג וסגנון: קולאז’, מצולם, יותר נרטיבי או יותר מופשט. כל מה שנופל תחת המטריה הרחבה של קומיקס,” ענה. “וכל זה יהיה מחולק פחות או יותר שווה בשווה לשני כרכים. כשבכל כרך יהיה חלק קטן של קומיקסים בצבע.” כששאלתי איך הוא מסווג את המשתתפים, ענה: “יש ידועים יותר כמו זאב אנגלמאייר, אבל יש גם הרבה צעירים, פחות מוכרים.”
“קראת את כל הקומיקסים?” שאלתי – “כן” ענה בביטחון. “אז אולי תוכל להסביר לי מה לא עובד בעיר חיפה?”. דור נאנח, לקח אוויר ואמר: “אפשר לזרוק ‘העירייה’, וזה נכון שהקומיקסים חושפים עיר שנמצאת בצל של תל-אביב וירושלים, אבל הרבה יוצרים מרגישים שיש משהו מאוד ישראלי בעיר. גם אנשים שלא גרים בה. המגוון, הפסיפס שנוצר פה, מייצר איזו תמונה מאוד טובה של ישראליות: צעירה, מעט עלובה, הרבה יופי, קדמה וחדשנות מעורבבת עם פיתוח גרוע, הומור, אוכל טוב וקושי, הרבה קושי.” אמר בייאוש של מי שברור שגם אם הוא חי בלונדון, לא מפספס את מה שקורה כאן. “יש בה איזו מוזרות כזו מאוד ישראלית. תכנון גרוע ולקוי יחד עם טבע מופיעים ברבים מהסיפורים. הרבה דמיון, מחשבות על ‘מה יהיה’ או ‘מה היה אם’ והרבה חזירים.” סיים בחיוך. “חיפה היא בין הערים עם המגוון האתני הגדול בארץ ומערכת התחבורה התת-קרקעית הקצרה בעולם.” כתב לי מאוחר יותר.
תוך כדי שחשבתי לעצמי “אולי בכל זאת כדאי לארוז ולעבור לחיפה”, שאלתי: “יש באסופה גם מגוון יוצרים מבחינת לאום?”. דור חשב לרגע וענה ש”מבחינת לאום לא בדיוק הצלחנו למצוא מגוון, אבל כן מבחינת היוצרים – הקומיקסאים החיפאים שהצטרפו לא עשו קומיקס על חזירים. מעבר לזה קשה למצוא קומיקסאים בארץ. מה זה קשה, יש הרבה קומיקסאים בארץ, אבל אני לא יודע כמה קומיקסאים צ’רקסיים יש.” שנינו צחקנו. “הדבר הכי קרוב למגוון אתני הם עולים חדשים או יוצרים שעלו לחיפה בשלב כזה או אחר.”
ועכשיו הגענו סוף-סוף לשאלה הקריטית: “מה הסיפור עם החזירים?”. רציתי להבין למה הם מופיעים בכל-כך הרבה יצירות באסופה (אפילו לקומיקס שלי הם נכנסו...). “הם מטאפורה מאוירת טובה מאוד!” ענה, “הם מייצגים בתוכם טבע, הזנחה, הומור וסוג של עולב. יש כאלה שנראים חמודים, יש כאלה שנראים כועסים. הם מייצגים הרבה תכונות שאנשים רוצים לכתוב עליהן. לא משנה מה תזרוק עליהם, הם אוכלים אותו.” אמרתי לו שזה יפה, כי הם באמת אוכלים מה שלא תזרוק עליהם. “חיה מדהימה!” הוא סיכם ושנינו צחקנו.
לסיום שאלתי את דור אם יש צפי לסיום הפרויקט – “קיבלנו את כל הקומיקסים...” אמר בהיסוס, “ושני הספרים פחות או יותר עומדים, אבל בגלל שאני בלימודים ותכף עומד להתחיל פרויקט גמר, קשה להבטיח. הבטחנו בעבר, אבל כבר עברו 3 שנים, אז אני לא רוצה להתחייב. נשארו רק סגירות אחרונות. בכל אופן, בגלל ההיקף ההזוי של הפרויקט, הולכת לצאת מהדורה ראשונה מצומצמת מאוד. אבל אנחנו מקווים שנצא בהדפסה שניה נרחבת יותר בעתיד.”♦
עינת צרפתי מוציאה ספר חדש. יובל סער שוחח עם עינת על ספרה החדש שהוא כהגדרתה מעין ״קומיקס אוטוביוגרפי שמתחפש למדריך״. עינת סיפרה על תהליך העבודה שלה ועל השפה האיורית, בחרה כפולות אהובות ונתנה הצצה לחיים המבולגנים שלה.
הספר, שיצא עד כה ב-5 שפות, רואה אור לראשונה בעברית בהוצאת ‘כתר’, בעריכת מיכל פז-קלפ ובעיצוב סטודיו Keren & Golan. לקריאה »
למתקמדים: סרטון קצר שהתפרסם השבוע ובו עינת מארחת בביתה מעניק הצצה לסביבת העבודה של היוצרת. לצפייה »
—
בשבת: יום הקומיקס הבינלאומי. מוזיאון הקומיקס יציין את היום החגיגי במגוון סדנאות ודוכנים, עם חוברות וספרים במחירים מוזלים. בין היוצרים המשתתפים: אורי פינק, איווי פרידל, נועה כ״ץ, נדב נחמני ועוד (04 מאי, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון). לפרטים וכרטיסים »
—
סרטון סיכום חגיגי למרתון היצירה הישראלי-פולני. אחת הפסגות של פסטיבל הקומיקס בפוזנן היתה אירוע מיוחד ובו שתי קבוצות, ישראלית ופולנית, חברו ליצירת 24 חוברות קומיקס במרתון של 12 שעות. הסרטון עוקב אחר תהליך העבודה המשותף, והסיום החגיגי ב-21 באוקטובר.
—
סקירה מעמיקה של שוק הספרים האמריקאי. בפוסט מסקרן שהתפרסם השבוע בקבוצת הפייסבוק ‘המלצות אמתיות על ספרים’ הציג מתן כהן פרוטוקולים נדירים שהתפרסמו בעקבות משפט מתוקשר בארה”ב. הפרטים שעולים מהמשפט, בו הוכרע גורלה של עסקת מיזוג ענקית ב-2020, מעניקים הצצה נדירה לשוק הספרים הגדול בעולם. אמנם ישנם הבדלים רבים בין השוק האמריקאי לזה המקומי, אך עדיין ניתן להפיק לקחים ומסקנות. לקריאה »
—
פסטיבל ‘אייקון’ – ההכרזה הרשימית. רק נגמר כנס ‘עולמות’ (חיזוקים לעידו שפירא שנצלה בדוכן...) ומיד יצאו ‘האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה’ ו’העמותה למשחקי תפקידים בישראל’ בהכרזה משותפת על פסטיבל ‘אייקון’ ה-28, השנה בנושא נבואות. בקרוב תפתח ההרשמה להגשת תוכן לפסטיבל ולאחריה ההרשמה לפתיחת דוכן ביריד. (20-22 אוק׳, חוה״מ סוכות). פרטים בהמשך.
—
ביקורת חדשה לחגי פלבסקי. מגזין הקומיקס סולראד פירסם השבוע ביקורת של חגי, בה הוא מנתח את אסופת הסיפורים הקצרים מאת הקומיקסאי הבריטי ליאם קובWhat Awaits Them. לקריאה »
סטודיו, יפו (התחייה 14). 65 מ”ר: שירותים, כיור ושכנים נחמדים, אווירה קהילתית וקרוב להכל. ₪3575 + הצמדה למדד (ללא מע”מ עם ארנונת אומנים). הסטודיו מגיע ריק, אך אפשר לדון על קניית חפצים. לפרטים : אורי »